ההבדל בין אפוטרופסות למשמורת

בקרב זוגות רבים שעוברים הליך גירושין יש בלבול בכל הנוגע למושגים אפוטרופסות ומשמורת, ההבדל בין אפוטרופסות למשמורת הוא משמעותי, אפוטרופסות היא העברת אדם לחסות משפטית של אדם אחר בעוד שמשמורת היא קביעה בנוגע לשהות הילד אצל אחד מההורים.

 

מה ההבל בין המושגים?

אפוטרופסות –  היא מעשה אחריות משפטית לאדם אחר, אשר יכול להיות ילד, או מבוגר חסר ישע שאינו מסוגל לקחת החלטות מודעות בעצמו, מי שמקבל אפוטרופסות הופך למעשה לאחראי משפטית על אותו אדם.

בהליך הגירושין שני ההורים שומרים על המעמד שלהם כאפוטרופוסים של הילדים ללא תלות לתוצאות הליך המשמורת, המשמעות של העניין הוא שלשני ההורים יש זכויות בכל הנוגע לגידול הילדים בתחומים חושבים כמו בריאות וחינוך.

משמורת ילדים משפטית – המשמעות המעשית העיקרית של מושג זה היא בכך שהילדים יגורו עם הורה אחד, כלומר הענקת משמורת לאחד ההורים תוביל לכך שהילדים ישהו רוב הזמן בקרבו, זאת בכפוף להסדרי ראייה שנקבעים בהסכם הגירושין או בפסק הדין של בית המשפט.

 

סוגי המשמורות:

  • משמורת משותפת: משמורת זאת מגדירה חלוקה שווה באופן יחסי בין שני הצדדים, המשמעות היא שלרוב הילדים יבלו באופן שווה יחסית אצל כל אחד מהצדדים, משמורת זאת פחות נפוצה בישראל אם כי הפופולאריות שלה עולה בשנים האחרונות.
  • משמורת בלעדית לאחד ההורים: משמורת מסוג זה מגדירה הורה שהילדים ישהו אצלו לאורך רוב השבוע, הוא יכול להיSקבע במסגרת הסכם גירושין או במסגרת פסק דין של שופט, גם במצב זה הילדים לא מורחקים מההורה השני והוא יראה אותם, לתקופה מצומצמת יותר במסגרת הסדרי ראייה שייקבעו בין הצדדים או על ידי בית המשפט.
  • משמורת מפוצלת: מצב חריג ביותר, לפיו המשמורת על הילדים תפוצל כך שאחד ההורים יקבל אחריות לחלק מהילדים וההורה השני יקבל את האחריות לילדים האחרים, נדיר מאוד לראות הסכמים כאלה בישראל.

 

כיצד קובעים משמורת?

משמורת נקבעת בשתי דרכים עיקריות, בהסכם, במסגרתו שני הצדדים מחליטים מה תהיה המשמורת ומה יהיו הסדרי הראייה של שני הצדדים, מצב זה נחשב לפשוט יותר וכמעט כל הסכמה ששני הצדדים מגיעים אליה היא חוקית ומקובלת משפטית.

המצב השני הוא כאשר אין הסכמה בין שני הצדדים, במקרה זה ההורים ייאלצו לפנות לבית המשפט כדי שיפסוק בסוגיית המשמורת, בית המשפט מתייחס למספר גורמים לפני שהוא מקבל החלטה סופית:

טובת הילד  – בית המשפט מייחס את החשיבות הגבוהה ביותר לשלב זה, במסגרתו בית המשפט ינסה לברר היכן יהיה לילד הכי טוב ושהות עם איזה הורה תפגע כמה שפחות בשגרת החיים שלו.

מסוגלות הורית – בית המשפט יבחן את היכולות האישיות והכלכליות של כל הורה לגדל את הילדים, במידה בית המשפט יכול להסתייע באנשי מקצועי וכמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים בבואו לבחון את נושא זה.

רצון הילד – השופט יכול לשוחח עם הילדים כדי להתרשם מהם היכן הם רוצים לשהות, לרוב השיחה נעשית בדלתיים סגורות בין השופט והילד בלבד.

שיעורי בית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram