|
.
"שימו לב
למיקומה הגיאוגרפי של גלריית הקצה. ממש בקצה. זאת הגלריה העירונית
הצפונית ביותר במישור החוף הישראלי. בנוסף, הגלריה לא ממוקמת בשכונת
יוקרה ואפילו לא במרכז העיר, זאת בהנחה שנהריה היא עיר. היא נמצאת
בליבו של אזור מלאכה ומסחר מאובק אך רב תרבותי, רב דתי, רב לאומי ורב
לשוני. מקיפים אותה מוסכים, חנויות פשוטות, סופר מרקט, בתי אוכל
קטנים, מחסנים, נגריות ומגרש חניה. ולפתע מתברר שמהבחינה הזו היא לא
בקצה. היא מוסד חברתי, אמנותי וחינוכי שנמצא בלב החיים היום יומיים
הרגילים של האנשים הפשוטים והמגוונים מכל רחבי הגליל"
ד"ר יאיר בוימל, מתוך
דברי פתיחה בתערוכה "המשפחה".
"...לי רמון ויצחק דה לנגה ראויים
להערכה אדירה על המפעל המדהים שלהם, ואם יש משהו ערכי בכל המסע המפרך
שעוברות משפחות החטופים - זאת דוגמא קלאסית של אזרחים שאכפת להם,
מעורבות בלתי רגילה, ומקסימה, דוגמא ומופת בדרך חיובית, כמו שהיתה
"פעם", כשלאנשים עוד היה אכפת פה ממשהו. .."
ניצן,
11.10.07, בתגובה למאמר
באתר
של מיכל
ק. מרקוס עלמה - בין
השמשות.
"...מישהו
צריך לבוא ולהקנות,ליוצרים ,המפיקים והאוצרים הנפלאים הללו,מעט מן
האמצעים והכלים 'המלוכלכים, הלא נקיים,ולא ערכיים' של השווק,על מנת
,שכל מי שזכאי לראות,לשמוע ולחוש,אמנם ידע על כך וימהר,למשל,
צפונה,על מנת לראות את הפלאים הקטנים והיפהפים הללו,שמיצרים שם..."
שמעון בר, 04.10.08, מתוך
כתבה באתר e-mago, בהתייחסות לתערוכת
"גם
חלום הוא בית".
|
